וואו!! מרגש לשמוע!!

יש לי תיקון קטן- לא תמיד רק היחס של ההורים משפיע, כשהילדים גדלים- גם הסביבה משפיעה, כשהסביבה עושה את האח ל'נכה' את האח לשונה, ז מפריע לאחים, כשההורים מרגישים שהסביבה לא מקבלת אותם כמו שצריך- זה מאוד קשה להתמודד גם עם הילד וגם עם הסביבה שלא מקבלת!!
כמו כן- לגבי שידוכים; ישנה נטיה כוללת, בכלל בחברה, להירתע יותר מכאלו שהם בעלי מוגבלות ושונות פיזית, כך שילדי התסמונת דאון, (כמובן שלא כאלו סיעודיים) וגם ילדים אוטיסטיים- שגם הם נראים מטופחים- יותר קל וכיף, והסביבה ממילא נותנת להם יחס יפה, מכיל, ואוהד יותר, מאשר לדוג' ילדי CP שאז הסביבה נרתעת, כל יציאה החוצה גוררת מבטים (גם ממבוגרים) שלא זזים ממך- במקרה היותר טוב, ושאלות שאין לך מושג מה לענות עליהם (חופרות… שלעיתים מגיעות מילדים שההורים היושבים ליד שלחו אותם לשאול כי אין להם מה לענות/כי גם הם סקרנים ולא נעים להם לשאול, אבל הרבה פעמים השאלות מגיעות גם מהורים…) וזה מאוד מביך, במיוחד אם זה ילד שפגוע בעיקר/ רק פיזית, ומבחינה קוגנטיבית הוא בסדר, אז גם הוא מבין, ולא נעים לו עצמו לצאת החוצה…
בשידוכים- זה קצת מרתיע, ונורא 'נחמד' לשמוע את ה"נשמות הטובות" הללו ש"לא רוצים להכניס ראאש 'בריא' למיטה…." בקיצור בכל המצב של ההתמודדות הזו- מאוד חשוב יחס הסביבה!!!

אני בטוח שעזרתם לאלפי אנשים להבין איך מעכלים בשורה לא פשוטה וכן איך להגיב להורה שיש לו ילד כזה.

מרגש מאוד
חיים ולדר תמיד מרגש בסיפורים שלו
חבל שהתכנית שלו היא רק שבועית

המוזיקת רקע היית נוראית..! חיים תרחם עלי אני שומע באוזניות ונהיה לי סחרחורת מהסטריאו ימין שמאל ימין שמאל.
חוץ מיזה תוכנית יפה וסיפור מרגש עדיין קשה להאמין או קשה לעכל